לפסק הדין בעניין ע.ס. ואח' נגד מדינת ישראל- משרד החינוך ואח'
בית המשפט המחוזי בת"א דחה תביעה של כ-18,000,000 ש"ח שהגישו תלמיד והוריו נגד תיכון 'עמל', משרד החינוך ומשטרת ישראל, לאחר שהבן ניסה להתאבד בעקבות איומים שהופעלו עליו ע"י עבריינים שחדרו לבית ספר התיכון בו למד.
בחור כבן 30 הגיש יחד עם הוריו תביעה נזיקין של 18 מיליון ש"ח נגד משרד החינוך, תיכון עמל ב' בפתח תקווה ומשטרת ישראל, בה נטען כי ניסיון ההתאבדות של הבן, בהיותו תלמיד תיכון נבע כתוצאה מרשלנותם. ההורים טענו, כי האב מצא את בנו בן ה 15.5 תלוי על חבל בחצר הבית, ולאחר שאושפז אובחן כי הוא סובל פגיעה מוחית קשה ועד היום הוא שרוי בתרדמת כאמור, ונזקק לעזרה סיעודית במשך 24 שעות ביממה.
הוריו של התלמיד טענו בין היתר, כי בהיותו בכיתה י' עבריינים חדרו לתיכון בו למד, וניסו להדיח תלמידים לבצע עבירות, ובין היתר שלחו את בנם לגנוב אופנועים, הכל תחת איומים. בשל כך, בנם התדרדר בלימודים ונעדר תכופות מביה"ס.
ההורים הוסיפו, כי כאשר הבחינו בהתדרדרות בלימודיו הזמינו לביתם את יועצת ביה"ס וביקשו כי הפיקוח עליו יוגבר, אולם לטענתם הטיפול בו לא הועבר ליועצים החינוכיים, וביה"ס אפשר לו ולאחרים לעשות ככל העולה על רוחם.
עוד נטען, כי משרד החינוך אינו מיישם פיקוח נאות על הנעשה בביה"ס ואינו קובע נהלים שיבטיחו פיקוח על מינוי יועצות חינוכיות ומנהלי ביה"ס.
באשר למשטרה, טענו ההורים, כי גם עליה מוטלת האחריות לניסיון ההתאבדות, בין היתר כיוון שעצרה אותו לאחר שנתפס גונב אופנועים, ביצעה את החקירה ע"י גורם שאינו מוסמך לכך, מנעה מהם להתלוות לבנם או להיות נוכחים בחקירה והפעילה על הבן לחצים בלתי סבירים בחקירה ולא הנחתה את אותם כיצד לטפל בו.
משרד החינוך טען בין היתר, כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר וכי במידה והתובע נעדר מביה"ס היה זה באחריות של התיכון בלבד.
המשטרה טענה, כי החקירה נעשתה בהתאם לכללים ולהנחיות של חקירת קטינים, וכי התנהלה עם הבן בצורה שקטה ונינוחה וזה שיתף עמה פעולה באופן מלא, ולא גילה לחץ או מצוקה. עוד טענה, כי חלף למעלה משבוע בין מועד החקירה לנסיון ההתאבדות, שבמהלכו לא גילה סימני חרדה או אי שקט, ולפיכך לא ניתן היה לצפות כי החקירה תוביל לניסיון ההתאבדות.
תיכון עמל טען, כי הכניסה לתחום ביה"ס היא מבוקרת וכי פעילותו העבריינית של הבן התבצעה מחוץ לביה"ס, בסופי שבוע או בשעות שביה"ס אינו פעיל.
כן נטען, כי יועצת ביה"ס ערכה מיוזמתה ביקור בבית התובעים, במסגרתו הפנתה אותם לייעוץ של אנשי מקצוע, וכי בכל מקרה מוטלת על ההורים האחריות הראשונית לדאוג לבריאותם הפיזית והנפשית של ילדם, אולם אלה התעלמו ממצוקותיו של הבן, ולא הפנו את האיומים עליו מצד העבריינים לחקירה משטרתית.
השופט אורי שהם דחה את התביעה. נקבע, כי בעת שהתובע נחקר במשטרה, לא הייתה סיבה לחוקרים לחשוש כי הוא נתון בלחץ נפשי קיצוני, המחייב נקיטת אמצעי זהירות מיוחדים, כך שהמשטרה לא יכלה לצפות את התרחשות הנזק.
באשר למשרד החינוך ותיכון עמל נקבע, כי גם לאחר שהתובעים קבלו דיווח מלא על הישגיו הנמוכים של בנם, הם לא הסיקו מכך שהוא נתון במצוקה קשה שעשויה להביאו לנקיטת צעדים קיצוניים. כן נקבע, כי התובעים לא הציגו ראיות לגבי זהותם ואופיים של אותם 'עבריינים', כך שלא ברור אם הוא נגרר אחריהם, או שהוא פעל בצוותא עמם מבלי שהם כפו עליו את הדברים.
לו סברו התובעים כי בנם נתון בסכנה מוחשית, קבע השופט, ניתן היה לצפות מהם כי יבררו את תופעת האיומים על בנם באמצעות גורמי מקצוע, גורמים משפטיים או גורמים העוסקים בבריאות הנפש.
עוד נקבע, כי ניבויו של מעשה אובדני בקרב צעירים בגיל ההתבגרות הינו בגדר משימה מורכבת וקשה, במיוחד כשאין סימנים מקדימים למצוקה נפשית או לכוונות אובדניות. לפיכך נפסק, כי ניסיון ההתאבדות של התובע לא היה צפוי, וכי הנתבעים לא התרשלו
לפסק הדין בעניין ע.ס. ואח' נגד מדינת ישראל- משרד החינוך ואח'
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.